מרק תפוחי אדמה וכרובית

מרק סמיך, קרמי ומעודן מתפוחי אדמה, כרובית ושמנת קשיו שנותנת את המרקם המוקרם והעשיר, ביחד עם ירקות צלויים וצנימים בשביל שלא ישעמם בפה. אין יותר מנחם מזה…

לא תאמינו מה כרובית רכה ונימוחה עושה למרקים טחונים. ואפילו עוד יותר לא תאמינו מה עושה קשיו מושרה וטחון למרקם של המרק… לא להאמין שאין שמנת וחמאה במרק הזה.

רכיבים

• ½ כרובית קטנה (או רבע כרובית רגילה) מפוררת לפרחים קטנים
• 2 תפו"א בינוניים, לבנים, קלופים וחתוכים לקוביות קטנות
• 1 בצל בינוני
• ½ כוס קשיו
• 1 שן שום
• 1 כפית שמרי בירה (אופציונלי)
• 2 גבעולי טימין טרי
• מעט שמן
• מלח, פלפל, אגוז מוסקט

תוספות מעל המרק

• 1 בצל סגול פרוס
• כ-10-15 עגבניות שרי חצויות
• כמה גבעולי טימין
• שמן זית
• מלח גס
• קרוטונים / קוביות של פרוסות לחם

הכנה

את הקשיו משרים במים לשעתיים-שלוש, מסננים וטוחנים בבלנדר עם ½ כוס מים עד שהוא הופך לרוטב לבן וקרמי.

את הבצל קוצצים קטן ומטגנים בסיר עם קצת שמן. כשהוא מתחיל להזהיב מוסיפים שן שום כתושה ואח"כ את הכרובית ותפוחי האדמה. מטגנים כמה דקות ומוסיפים 2 כוסות מים וענף טימין שלם. מתבלים בכפית מלח (או יותר, לפי הטעם – מודה שאני הוספתי הרבה יותר), קצת פלפל לבן, טיפ טיפה אגוז מוסקט, מכסים ומביאים לרתיחה. מעבירים לאש קטנה ומבשלים על אש בינונית כ-30-40 דקות.

כשהכל רך מאוד ומתחיל ממש להתפורר מורידים מהאש, מוציאים את ענף הטימין וזורקים.

מועכים קלות את תוכן הסיר ומצננים קצת. זה חשוב שהירקות יהיו מאוד רכים, כי לכרובית קורה משהו מגניב כשהיא מתבשלת למצב נימוח – היא מקבלת טעם חמאתי ועשיר. אז סבלנות.

מעבירים את תוכן הסיר לבלנדר עם שמנת הקשיו (או ההיפך, אם משתמשים במוט), מוסיפים את שמרי הבירה ועוד כחצי כוס מים ומעבדים עד לקבלת מרקם אחיד וקרמי.

חשוב לא לשים יותר מדי נוזלים, עדיף לשים קצת פחות ומקסימום להוסיף. המרקם הסופי צריך להיות קרמי וסמיך, ולא מיימי בכלל. מי שאוהב את זה יותר נוזלי יכול לשחק עם כמויות המים. אני אישית אוהבת את הטעמים מרוכזים, כמעט כמו פירה נוזלי, ועליו הירקות הצלויים והקרוטונים.

התוספות למרק

אז למה תוספות בכלל?

נכון שזה יפה ומרשים, אבל במקרה הזה הן לא רק בשביל היופי. מרקים סמיכים טחונים, מרקי-גרבר כמו שאני קוראת להם, יכולים להיות מאוד מבאסים לבד. הם ממש זועקים לליווי של משהו שיתן קונטרה למרקם ולטעם של המרק. במקרה הזה בחרתי עגבניות צלויות בגלל שהחמיצות והמתיקות שלהן נותנות קונטרה לטעם המעודן והכבד של המרק, והקרוטונים הם בשביל הניגוד של המרקם – שיהיה משהו קראנצ'י לנגוס בו.

לנמנעי הגלוטן אני מציעה להחליף את הלחם בסוג ללא גלוטן, או באגוזים קלויים (שקדים/קשיו).

כל אחד יכול לקחת את זה לאן שהוא רוצה ולשים איזה תוספות שבא לו, אני חושבת שגם ירקות כתומים בטעמים הודיים (קארי, למשל) ילכו מצוין כתוספת על המרק הזה. אז אפשר לזרום. אבל אם החלטתם לדבוק בהצעה (המאוד מומלצת) שלי:

צולים את הירקות בחום גבוה עד שהם מתרככים ומתקרמלים קצת (נחרכים בקצוות). את הלחם חותכים לקוביות ואופים בחום גבוה דקות ספורות בלבד (זהירות, זה נשרף ממש מהר!). אפשר גם להגיש עם פרוסות שלמות קלויות. אפשר אפילו להתפרע ולמרוח אותן בקצת שמן זית עם שום כתוש.. אבל אוקיי, אני לא נסחפת.

זהירות, זה ממכר..

הריח של המרק מוציא אפילו את מאנץ' מהפוך…

לממהרים ולממהרות

את הקשיו משרים במים שעתיים-שלוש מראש. מסננים מהמים, וטוחנים בבלנדר עם 1/2 כוס מים עד שהוא הופך לרוטב לבן וקרמי.

את הבצל קוצצים קטן ומטגנים בסיר עם קצת שמן. כשהוא מתחיל להזהיב מוסיפים שן שום כתושה ואח"כ את הכרובית ותפוחי האדמה. מטגנים כמה דקות ומוסיפים 2 כוסות מים וענף טימין שלם. מתבלים בכפית מלח (או יותר, לפי הטעם), קצת פלפל, טיפ טיפה אגוז מוסקט, מכסים ומבשלים על אש בינונית.

כשהכל רך מאוד ומתחיל להתפורר מורידים מהאש, מוציאים את ענף הטימין וזורקים. מועכים קצת בתור הסיר ומצננים קצת.

מעבירים את תוכן הסיר לבלנדר עם הקשיו (או ההיפך, אם משתמשים במוט), מוסיפים את שמרי הבירה ועוד כחצי כוס מים ומעבדים עד לקבלת מרקם אחיד, סמיך וקרמי.

לתוספות:

צולים עגבניות שרי חצויות ופרוסות בצל סגול בתנור עם שמן זית ומלח גס וטימין, ובנפרד – קוביות לחם או חלה מעורבבים עם קצת שמן זית ואפויים כמה דקות להשחמה.